גזר דין בתיק ת"פ 2908-08

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה והחזקת מכשירי פריצה.

ביום 03/03/07 נהג הנאשם ברכב כשהוא בפסילה והחזיק ברכב 3 מברגים המשמשים כמכשירי פריצה.

2. לאחר הרשעתו, צירף הנאשם את ת"פ 22562-12-09 והורשע על פי הודייתו בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.

ביום 21/09/07, נהג הנאשם ברכב כשהוא פסול מנהיגה, בלא רישיון נהיגה ובלא ביטוח. במעמד זה, כרז לו שוטר לעצור ואולם הנאשם החל להימלט מהמקום, בנהיגה פראית ומסוכנת לנהגים בכביש ולהולכי רגל, כשהשוטר בעקבותיו ונמלט מהמקום. מס' שעות לאחר מכן, הבחין שוטר אחר בנאשם כשהוא נוהג ברכב וביקש ממנו להזדהות. הנאשם סירב, הניע את הרכב, נהג בצורה מסוכנת וברח מהשוטר.

3. כמו כן, צירף הנאשם את ת"פ 17616-03-10 והורשע על פי הודייתו בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון ונהיגת רכב ללא פוליסה.

ביום 08/03/10, נהג הנאשם ברכב כשהוא פסול מנהיגה. כאשר עצר הנאשם את הרכב, ניגש אליו שוטר וביקש ממנו להזדהות ולהציג רישיון נהיגה. הנאשם השיב כי אינם  ברשותו ואף אין ברשותו כל מסמך מזהה. כשביקש ממנו השוטר פעם נוספת להזדהות, צעד הנאשם לאחור. בתגובה לכך, אחז השוטר בידיו של הנאשם ואולם הנאשם הניף את ידיו, דחף את השוטר, בעט בו וניסה לחבוט בו באגרופיו על מנת להימלט. בתגובה לכך, אחז השוטר בחולצתו של הנאשם ומשך אותו אליו. הנאשם הסיט ממנו את ידיו של השוטר, התכופף, הוריד מעליו את החולצה, דחף את השוטר וניסה לחבוט בו. השוטר והנאשם נפלו ארצה והנאשם הדף את השוטר מעליו, הכה אותו בחזהו ונמלט. כתוצאה מכך, נגרם לשוטר חתך קל בכף היד.

4. בנוסף, צירף הנאשם את ת"פ 13390-02-09, והורשע על פי הודייתו כי ביום 22/07/07 החזיק ברכבו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 1.93 גרם, לצריכה עצמית.

5. בטיעוניה לעונש, הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ואת עברו הפלילי המכביד הכולל מגוון עבירות. כמו כן, את העובדה כי הנאשם ריצה 2 תקופות מאסר ממושכות וכן תלויים ועומדים נגדו 4 מאסרים מותנים ופסילות על תנאי שהינם חבי הפעלה. עוד טענה באשר למידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור כתוצאה מנהיגתו המסוכנת ולהיותו נעדר מורא מהאמונים על אכיפת החוק.

ב"כ המאשימה עתרה לבית המשפט להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת וכן להפעיל את המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדו במצטבר. כמו כן, להפעיל את עונשי הפסילה על תנאי במצטבר לכל פסילה בפועל שתושת עליו וכן קנס משמעותי וחילוט רכב מסוג מאזדה שמספרו 3843028 .

6. ב"כ הנאשם ציין מנגד, כי המדובר בנאשם נורמטיבי שנקלע לקשיים כלכליים ונפשיים בעקבותיהם החל להשתמש בסמים וחבר לעולם העבריינות. לדבריו, הנאשם שוחרר ממאסרו האחרון ומאחר ולא טופל בין כתלי בית הסוהר, שב מיד לסורו.

הוסיף וטען ב"כ הנאשם, כי מרשו לא שם לו למטרה לפגוע באנשי חוק, אלא תכלית כלל מעשיו היתה להתחמק מהשוטרים. בנוסף ציין כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט ומביע חרטה על מעשיו. כמו כן כי הנאשם אינו בקו הבריאות כתוצאה מתאונת עבודה שעבר.

ב"כ הנאשם עתר לבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר לתקופה קצרה. כמו כן להפעיל את המאסרים המותנים בחופף וכן מאסר על תנאי מרתיע. בנוסף עתר להטיל עליו התחייבות כספית ולהימנע מלהטיל עליו קנס, מאחר והינו חסר אמצעים.

דיון

7. למרבה הצער,  תופעה נפוצה הינה כי עבריינים, פורעי חוק, מסרבים לציית להוראות שוטרים ומאלצים את כוחות המשטרה לפתוח אחריהם במרדף עד למעצרם תוך סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ופגיעה בחפים מפשע. בית המשפט העליון, חזר פעם אחר פעם בדבר הצורך להשית ענישה מוחשית של מאסר בפועל כדי למגר תופעה נלוזה זו, אף אם עסקינן בנאשמים נעדרי עבר פלילי.

8. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"פ 2079/06 אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל:

"בית המשפט המחוזי ציין בגזר דינו כי: "בעת האחרונה עדים אנו להתגברות והתעצמות התופעה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וזאת נוכח הנהיגה הפרועה בה נוקטים עבריינים במרחב הנגב כשהם מסכנים את הציבור העושה שימוש בדרך ושמים ללעג ולקלס את אנשי החוק המבקשים לעכבם". אולם, משניגשה הערכאה הראשונה ליישם את כל אלה בעונש הראוי למערער, היא הסתפקה במאסר מתון, אשר חוששנו כי אין בו כדי לתת מענה הולם לתופעה אותה הדגישה הערכאה הראשונה בגזר-דינה, תופעה שכרוכה בה סכנה של ממש לחייהם של אלה הנקלעים לרוע מזלם ל"זירות המרדפים".

לא נעלמה מעינינו העובדה כי מדובר באדם צעיר, חסר הרשעות בפלילים. ברם, שעת חירום היא בדרכים, הואיל וכמעט בכל יום מצטרפות משפחות רבות למעגל השכול שנגרם בעטייה של נהיגה רשלנית. בנסיבות אלו, כשבתוכנו מסתובבים לא מעטים המעלים, ומדעת, את רף הסיכון בכבישים לשיאים שלא ידענו כמותם, מצווה בית המשפט להחמיר בענישה כדי לתרום את תרומתו לביעורו של נגע זה (השוו ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן, לא פורסם; ע"פ 3383/05 אלעסם אנוואר נ' מדינת ישראל, לא פורסם; ע"פ 217/04 חאפז אלקורעאן נ' מדינת ישראל, לא פורסם)."

9. ענישה כאמור מתחייבת ביתר שאת בעניינו של הנאשם.  עסקינן במי שהינו יליד שנת 1981 אשר כפי שעולה מגיליון הרשעותיו הקודמות, הפך את דרך הפשע לאורח חייו. החל משחר נעוריו הינו שב ומבצע עבירות רכוש, אלימות סמים, ומגוון עבירות כלפי עובדי ציבור.

10. היות הנאשם נעדר מורא ועכבות מפני רשויות החוק והאמונים על אכיפתו משתקפים מאליו גם מנסיבות העבירות בהן הורשע בפני. באין דין ובאין דיין שב הנאשם ונוהג כשהוא בפסילה ובעת שהינו נתפס בכף אינו מציית להוראות השוטרים ונמלט מהמקום, תוך שאינו בוחל בנקיטת אלימות כלפי השוטרים וסיכון שלום המשתמשים בדרך.